פעמיים הורים - על תמיכה וחיזוקים להורים לתאומים

לכל המאמרים בחדר הקריאה באתר 'תאומים ומשפחה'

פעמיים הורים - על תמיכה וחיזוקים להורים לתאומים

 
מהרגע שהרופא מגלה כי אתם בהריון עם תאומים - מתעוררות חששות ודאגות. עם מי אפשר לדבר על זה, לשמוע חוויות וסיפורים ולקבל עצות רלוונטיות? על מערכת התמיכה להורים לתאומים.
מאת: ורד בן פורת
 

 ‏'איך אפשר להיקשר רגשית לשניים בו זמנית?'‏ ‏'ומה אם קל ונעים לי עם האחד יותר מאשר עם אחיו?'‏ ‏'איך להחליט את מי להיניק קודם?'‏ ‏'איך ניתן ליהנות בכלל מהתינוקות כשאין רגע לנוח?'‏ ‏'אחת כבר מתהפכת, השנייה לא. אני לא יודעת אם לשמוח או לדאוג ‏לאחותה...'‏

ערב אחד, לפני כמעט שבע שנים, ישבנו בחדר לבן ונקי לאורו של מסך קטן, ‏ושמענו לראשונה מפי הרופא היקר את הידיעה המרגשת, המשמחת ‏והמפחידה: 'אני רואה כאן שניים!'. כך ללא הכנה מוקדמת, הפכנו מהורים ‏לעתיד, המצפים ללידה ראשונה ל'הורים לתאומים'.‏
ההתרגשות מתחילה, כמו אצל כולם, בבשורת ההיריון. אחרי זמן קצר, ‏כשמגלים על ההיריון לתאומים - מתלוות להתרגשות גם חששות, ציפיות ‏ופנטזיות. מה גם שהכול מתפצל לשניים. ‏חוויה כפולה זו תלווה את גידול התאומים מעתה ועד עולם.

גם בתוך ‏הרחם, נסתרת מעינינו, תחילה להיווצר 'זוגיות' - תחרות על מקום ‏ומשאבים, תקשורת פנימית, מגע ואינטימיות, שלעולם יהיו חלק מעולמם ‏של ילדינו, ואנחנו נמצא עצמנו קצת 'מחוץ לעניינים'. ‏

כולנו מתחילים את ההורות עם ידע, ניסיון וציפיות שרכשנו במשפחה ‏ובחברה. רובנו גדלנו במשפחות של אחים יחידאיים, ומכאן שהידע והניסיון ‏של ההורה הטרי לתאומים אינם תואמים את המציאות המוכרת לו, וכך גם ‏הציפיות להורות 'רגילה' ומוכרת. הכלים להתמודדות לא תמיד מספיקים, ‏כשהעומס גדול ומוצף רגשית. גם אם דרך הטיפול האינטנסיבי למדנו מהר ‏

כיצד לדאוג לרווחתם הפיזית של שניים, עדיין ההסתגלות הרגשית להורות ‏כפולה היא מורכבת ולא קלה. ‏

מהתלהבות גדולה להשתתפות בצער

כשמתחיל הבלבול - אנחנו פונים לעזרתם של ספרי ייעוץ והדרכה, וברובם ‏אנחנו קוראים 'הוראות שימוש' המיועדות לטיפול בתינוק יחיד. עצותיהן ‏של החברות הן נכונות וטובות, אבל איך מיישמים אותן על שניים בו זמנית? ‏
הסביבה מגיבה אל התאומים בקולות שונים, מהתלהבות גדולה ועד ‏להשתתפות בצער, ואנחנו בתווך, רק רוצים להיות פשוט הורים, כמו כולם.‏
הצורך בהדרכה, במידע שוטף ובתמיכה אינו בלעדי להורים לתאומים ‏כמובן. הרי גם להורים ה'רגילים' יש בעיות, שאלות ולבטים. אך ייחודיותה ‏של הורות זו וההיבטים השונים מגידולם של יחידאים, מצריכים התייחסות ‏מיוחדת. הרגשות המעורבים והתחושות ש'לא מבינים אותנו' או 'האם רק ‏לנו זה כל כך קשה' קיימות אצל הורים רבים לתאומים, המחפשים את ‏המשותף והדומה לאחרים, ומבקשים תמיכה ועצה מאלה שנמצאים איתם ‏באותה הסירה. ‏זה נפלא לספר ולשתף הורים אחרים בחוויות ובדילמות יומיומיות, כמו:

"‏'לעולם לא אשכח את היציאה הראשונה מהבית. התחלתי את ההכנות ב-‏‏10.00 בבוקר. היינו בחוץ בשלוש בצהריים...", "כשאחד מפסיק לבכות, ‏השני מתחיל" "מה חושבים עלינו השכנים ששומעים את התזמורת הזאת?" "‏'אני עובד כל היום, מטפל בתינוקות כל הלילה, חוזר לעבודה, וחוזר ‏חלילה. הבוס לא מבין את מצבי" "יש רק גן אחד טוב ביישוב שלנו, וקשה ‏לנו להחליט מי משני הילדים 'יזכה' להיות בו" –

במיוחד כשהמאזינים הם ‏הורים לתאומים, המבינים ומכירים סיפורים דומים לאלה. זו הקלה גדולה ‏להיווכח שאנחנו הורים 'רגילים' ונורמאליים, בהורות המתקיימת בתנאים ‏קצת שונים.‏

עצות בעירבון מוגבל

בקבוצות ההדרכה, המונחות בידי איש מקצוע, מתקיימים התמיכה הנפשית ‏והחברתית לצד הידע תיאורטי. המנחה מיומן בליווי תכנים רגשיים ‏ודינאמיקות בין המשתתפים מחד, ומספק מידע חשוב על הורות וגידול ‏ילדים, תיאורטי ומעשי, מאידך. ‏
מן ההיצע הקיים יכול כל הורה לבחור את המתאים לו, על פי צרכיו ‏ונטיותיו, וכן את האפשרויות הזמינות לו ביותר.

יש שיעדיפו לסמוך על ‏האינטואיציה ההורית ועל הידע הקיים ברשותם, ולא יחפשו קבוצה או ‏התארגנות חברתית כזו או אחרת. תמיד חשוב לזכור, כי כל ידע ועצה הם ‏‏'בעירבון מוגבל', ומה שנכון למשפחה אחת - לא בהכרח נכון לאחרת. ‏
יש דרכים רבות למצוא את ה'אוזן הקשבת' ולפגוש פרטנרים לשיתוף, כל ‏הורה צריך לבחור את מה שנכון ומתאים לו ביותר. אם הצורך הוא במפגש ‏קבוצתי, אפשר לארגן הורים, באופן פרטי, לצורך תמיכה, החלפת חוויות, ‏עצות ובילוי משותף; להשתתף פורומים ובקהילות הוירטואליות, שבהם ‏מתנהלות תכתובות ושיחות, החלפת אינפורמציה, והתייעצות בין ‏המשתתפים; או לקחת חלק בקבוצה מונחית על ידי איש מקצוע מתחומי ‏הפסיכולוגיה, החינוך והייעוץ, שבה משתלבת התמיכה עם ידע תיאורטי, ‏דיון ופתרון בעיות בשאלות מחיי היומיום.‏