פעמיים הורים - על תמיכה וחיזוקים להורים לתאומים
לכל המאמרים בחדר הקריאה באתר 'תאומים ומשפחה'
פעמיים הורים - על תמיכה וחיזוקים להורים לתאומים
'איך אפשר להיקשר רגשית לשניים בו זמנית?' 'ומה אם קל ונעים לי עם האחד יותר מאשר עם אחיו?' 'איך להחליט את מי להיניק קודם?' 'איך ניתן ליהנות בכלל מהתינוקות כשאין רגע לנוח?' 'אחת כבר מתהפכת, השנייה לא. אני לא יודעת אם לשמוח או לדאוג לאחותה...'
ערב אחד, לפני כמעט שבע שנים, ישבנו בחדר לבן ונקי לאורו של מסך קטן, ושמענו לראשונה מפי הרופא היקר את הידיעה המרגשת, המשמחת והמפחידה: 'אני רואה כאן שניים!'. כך ללא הכנה מוקדמת, הפכנו מהורים לעתיד, המצפים ללידה ראשונה ל'הורים לתאומים'.
ההתרגשות מתחילה, כמו אצל כולם, בבשורת ההיריון. אחרי זמן קצר, כשמגלים על ההיריון לתאומים - מתלוות להתרגשות גם חששות, ציפיות ופנטזיות. מה גם שהכול מתפצל לשניים. חוויה כפולה זו תלווה את גידול התאומים מעתה ועד עולם.
גם בתוך הרחם, נסתרת מעינינו, תחילה להיווצר 'זוגיות' - תחרות על מקום ומשאבים, תקשורת פנימית, מגע ואינטימיות, שלעולם יהיו חלק מעולמם של ילדינו, ואנחנו נמצא עצמנו קצת 'מחוץ לעניינים'.
כולנו מתחילים את ההורות עם ידע, ניסיון וציפיות שרכשנו במשפחה ובחברה. רובנו גדלנו במשפחות של אחים יחידאיים, ומכאן שהידע והניסיון של ההורה הטרי לתאומים אינם תואמים את המציאות המוכרת לו, וכך גם הציפיות להורות 'רגילה' ומוכרת. הכלים להתמודדות לא תמיד מספיקים, כשהעומס גדול ומוצף רגשית. גם אם דרך הטיפול האינטנסיבי למדנו מהר
כיצד לדאוג לרווחתם הפיזית של שניים, עדיין ההסתגלות הרגשית להורות כפולה היא מורכבת ולא קלה.
מהתלהבות גדולה להשתתפות בצער
כשמתחיל הבלבול - אנחנו פונים לעזרתם של ספרי ייעוץ והדרכה, וברובם אנחנו קוראים 'הוראות שימוש' המיועדות לטיפול בתינוק יחיד. עצותיהן של החברות הן נכונות וטובות, אבל איך מיישמים אותן על שניים בו זמנית?
הסביבה מגיבה אל התאומים בקולות שונים, מהתלהבות גדולה ועד להשתתפות בצער, ואנחנו בתווך, רק רוצים להיות פשוט הורים, כמו כולם.
הצורך בהדרכה, במידע שוטף ובתמיכה אינו בלעדי להורים לתאומים כמובן. הרי גם להורים ה'רגילים' יש בעיות, שאלות ולבטים. אך ייחודיותה של הורות זו וההיבטים השונים מגידולם של יחידאים, מצריכים התייחסות מיוחדת. הרגשות המעורבים והתחושות ש'לא מבינים אותנו' או 'האם רק לנו זה כל כך קשה' קיימות אצל הורים רבים לתאומים, המחפשים את המשותף והדומה לאחרים, ומבקשים תמיכה ועצה מאלה שנמצאים איתם באותה הסירה. זה נפלא לספר ולשתף הורים אחרים בחוויות ובדילמות יומיומיות, כמו:
"'לעולם לא אשכח את היציאה הראשונה מהבית. התחלתי את ההכנות ב-10.00 בבוקר. היינו בחוץ בשלוש בצהריים...", "כשאחד מפסיק לבכות, השני מתחיל" "מה חושבים עלינו השכנים ששומעים את התזמורת הזאת?" "'אני עובד כל היום, מטפל בתינוקות כל הלילה, חוזר לעבודה, וחוזר חלילה. הבוס לא מבין את מצבי" "יש רק גן אחד טוב ביישוב שלנו, וקשה לנו להחליט מי משני הילדים 'יזכה' להיות בו" –
במיוחד כשהמאזינים הם הורים לתאומים, המבינים ומכירים סיפורים דומים לאלה. זו הקלה גדולה להיווכח שאנחנו הורים 'רגילים' ונורמאליים, בהורות המתקיימת בתנאים קצת שונים.
עצות בעירבון מוגבל
בקבוצות ההדרכה, המונחות בידי איש מקצוע, מתקיימים התמיכה הנפשית והחברתית לצד הידע תיאורטי. המנחה מיומן בליווי תכנים רגשיים ודינאמיקות בין המשתתפים מחד, ומספק מידע חשוב על הורות וגידול ילדים, תיאורטי ומעשי, מאידך.
מן ההיצע הקיים יכול כל הורה לבחור את המתאים לו, על פי צרכיו ונטיותיו, וכן את האפשרויות הזמינות לו ביותר.
יש שיעדיפו לסמוך על האינטואיציה ההורית ועל הידע הקיים ברשותם, ולא יחפשו קבוצה או התארגנות חברתית כזו או אחרת. תמיד חשוב לזכור, כי כל ידע ועצה הם 'בעירבון מוגבל', ומה שנכון למשפחה אחת - לא בהכרח נכון לאחרת.
יש דרכים רבות למצוא את ה'אוזן הקשבת' ולפגוש פרטנרים לשיתוף, כל הורה צריך לבחור את מה שנכון ומתאים לו ביותר. אם הצורך הוא במפגש קבוצתי, אפשר לארגן הורים, באופן פרטי, לצורך תמיכה, החלפת חוויות, עצות ובילוי משותף; להשתתף פורומים ובקהילות הוירטואליות, שבהם מתנהלות תכתובות ושיחות, החלפת אינפורמציה, והתייעצות בין המשתתפים; או לקחת חלק בקבוצה מונחית על ידי איש מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה, החינוך והייעוץ, שבה משתלבת התמיכה עם ידע תיאורטי, דיון ופתרון בעיות בשאלות מחיי היומיום.